שלב 1: היסודות – הגיטרה כמרחב סימטרי

נקודת המוצא של השיטה היא ההבנה שהגיטרה אינה דורשת קריאת תווים, אלא הבנה של תבניות ומרחקים.

• הכלי המרכזי: אקורדי בארה. האצבע המורה משמשת כ"גשר" נייד המאפשר להעתיק כל צורה לכל מקום על הצוואר.
• התנתקות משמות: הבנה ששם האקורד הספציפי (F#, Bb, Eb) חסר משמעות. מה שחשוב הוא הצורה שלו והמיקום שלו ביחס לאקורד הקודם.
• מרחב עבודה כפול: הבנה שהגיטרה מאפשרת לנגן את אותם יחסים גם בציר התחתון (עם שורש במיתר 5) וגם בציר העליון (עם שורש במיתר 6).

שלב 2: "המעבדה" – בניית שתי מפות דרך מודולציות

זהו השלב החשוב ביותר בתהליך פיתוח השמיעה, והוא התבצע בשני ערוצים נפרדים לחלוטין כדי למנוע בלבול ולבסס יסודות חזקים.

• מסלול המינור: בחירת שירים פשוטים (3 אקורדים) בסולם מינורי, ונגינתם בכל הנקודות והמיקומים האפשריים על הגיטרה.
• מסלול המז'ור: ביצוע אותה עבודה סיזיפית במקביל עם שירים מז'וריים פשוטים.

שלב 3: הליבה המחשבתית – חשיבה בדרגות וקיבוע עוגנים

לאחר שהשמיעה החלה לזהות את המרחקים, התבססה המפה הפנימית של "תפקידי" האקורדים בתוך השיר.

• המרת שירים למספרים: הבנה שמדובר במהלך הרמוני של דרגות (ראשונה, רביעית, חמישית) ולא ברצף אקורדים שרירותי.
• עוגנים מנטליים: כדי להתמצא במרחב, המוח קורא לדרגה הראשונה בשם קבוע, ללא קשר לסולם האמיתי. שיר מינורי תמיד "מדומיין" כלה מינור (Am), ושיר מז'ורי תמיד "מדומיין" כדו מז'ור (C).
• זיהוי צבעים מורכבים: דרך הניסיון המצטבר של הוצאת אלפי שירים משמיעה, האוזן למדה לזהות גם את ה"תחושה" של הדרגה השנייה ודרגות מורכבות אחרות.

שלב 4: שלב החיבור – תיאוריית "שני הראשים" (The Two Heads)

• בני הדודים: ההבנה שלכל אקורד מינורי יש אקורד מז'ורי "בן דוד" (Relative Major/Minor) שחי איתו באותו מרחב (למשל Am ו-C, או Dm ו-F).
• טוניקה כפולה: הבנה שכל שיר לא חייב להיות בעל "ראש" אחד בלבד. לשירים יש למעשה שתי טוניקות המשחקות במקביל, וניתן להסתכל עליהם מבעד לשתי הפריזמות.
• ראייה מתחלפת (Fluidity): היכולת להחליף נקודת מבט תוך כדי נגינה. כשמנגנים את האקורד G, המוח יכול לפרש אותו באותו רגע גם כדרגה חמישית של C (המז'ור) וגם כדרגה שביעית של Am (המינור), בהתאם לזרימה של השיר.

שלב 5: תוצאת הקצה והיישום הפיזי

כל השלבים הללו יחד יוצרים נגן שיודע להתמודד עם כל סיטואציה הרמונית, ללא הכנה מוקדמת.

שילוב פתוח וסגור: אף על פי שהשיטה נשענת על אקורדי בארה ככלי ללמידה ולניידות (מודולציות), המערכת המחשבתית גמישה מספיק כדי לאפשר נגינת אקורדים פתוחים מטעמי נוחות, תוך שמירה מלאה על "חשיבת הדרגות" ושני הראשים.